גז"ד למורשעים מהם אחים שאחד קטין בפרשת נסיון לסחר בנשק וסמים בה הופעל סוכן סמוי

איסור פרסום

הואיל ונאשם 3 היה קטין בעת ביצוע העבירה נשוא ת"פ 34557-12-11 והנאשם 2 הוא אחיו, הריני מתיר פרסום גזר הדין למעט כל פרט מזהה לגבי נאשמים 2 ו- 3, על מנת למנוע כל אפשרות לזיהויו של נאשם 3.

כמו כן, בשל הקשר בין נאשם 1 לנאשם 2 שהינו אחיו של נאשם 3, והואיל ואיני סובר כי יש להפלות בנושא זה את נאשם 1 לרעה, אני אוסר גם פרסום כל פרט מזהה בקשר לנאשם 1.

ההליכים

ביום 23.5.12 הודו הנאשמים, במסגרת הסדר טיעון בעובדות "כתב אישום מתוקן בשנית" (סומן ט/1, להלן: "כתב האישום"). הסדר הטיעון לא כלל הסדר לעניין העונש.

בשל הודיית הנאשמים במסכת העובדתית שבכתב האישום הרשעתי את הנאשמים 1 ו-2  בעבירה של ניסיון לסחר בנשק שלא כדין - לפי סעיף 144 (ב2)+144 (ג) + 29+ 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

כן הרשעתי את הנאשם 2 בלבד, בעבירה נוספת של החזקת נשק שלא כדין - לפי סעיפים 144 (א) רישא + 144 (ג) לחוק העונשין.

באותו מועד קבעתי כי נאשם 3, שהיה קטין בעת ביצוע העבירה, ביצע עבירה של החזקת סם מסוכן שלא כדין ושלא לצריכה עצמית  - עבירה לפי סעיפים 7(א) + (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים").

ביום 11.11.12, בטרם טענו הצדדים לעונש, הודיעני ב"כ נאשם 3 כי הוא מבקש לצרף תיק נוסף בו הוגש כתב אישום נגד נאשם 3 בלבד (תפ 25015-06-12, שהיה כבר קבוע לשמיעת ראיות בפני עמיתי, כב' השופט א. טובי). נאשם 3 הודה במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום זה (סומן "א", להלן: "כתב האישום השני") והורשע בעבירות הבאות: סחיטה בכוח - עבירה לפי סעיף 427(א) סיפא לחוק העונשין (ריבוי עבירות); סחיטה באיומים - עבירה לפי סעיף 428 לחוק העונשין (ריבוי עבירות); איומים - עבירה  לפי סעיף 192 לחוק העונשין (ריבוי עבירות); היזק בזדון - עבירה  לפי סעיף 452 לחוק העונשין (ריבוי עבירות) ותקיפה סתם - עבירה  לפי סעיף 379 לחוק העונשין (ריבוי עבירות) [להלן: "התיק השני" או "תיק הצירוף"].

נוכח הרשעתו בעבירות הנ"ל, ומשהודיע ב"כ נאשם 3 כי הוא מסכים להרשעת נאשם 3 גם בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא כדין ושלא לצריכה עצמית, אשר קבעתי, כאמור, כי "ביצע", הורשע נאשם 3 גם בעבירה זו.

אציין כבר עתה, כי בעקבות דברים שעלו מתסקיר שרות המבחן, לפיהם נאשמים 2 ו- 3 לא לקחו אחריות מלאה על מעשיהם, חזרו הנאשמים בישיבת הטיעונים לעונש על הודאתם בעובדות כתב האישום (ט/1). נאשם 3 הבהיר כי הוא ידע כי מדובר בסם והוא מודה בעבירת החזקתו, ללא כל הסתייגות (עמ' 57 לפרוט').

פרטי כתבי האישום

מעובדות כתב האישום בתיק העיקרי (ט/1) עולה, כי במועדים הרלוונטיים הפעילה משטרת ישראל סוכן (להלן: "הסוכן") ושוטר סמוי (להלן: "הסמוי"), אשר פעלו בשליחותה ורכשו בהוראתה ובכספה כלי נשק, תחמושת וסמים.

על פי האישום הראשון המיוחס לנאשמים 1 ו-2 בלבד, במועד שאינו ידוע למאשימה, סיכמו ביניהם הנאשמים 1 ו-2 למכור נשק.

בתאריך 20.8.11 התקשר נאשם 1 אל הסוכן והציע למכור לו תת מקלע אוטומטי מסוג ברטה 9 מ"מ  באמצעות נאשם 2.

נאשם 1 מסר לסוכן את מספר הטלפון של נאשם 2. הסוכן ונאשם 2 שוחחו בטלפון וקבעו להיפגש בכפר, לצורך ביצוע עסקת הנשק.

הסוכן והסמוי נסעו ברכבם לכפר, ובמהלך הנסיעה שוחחו נאשם 2 והסוכן בטלפון, ונאשם 2 דרש תמורת הנשק סכום של 35,000 ש"ח .

הסוכן והסמוי הגיעו לביתו של נאשם 2 בכפר, שם יצא הסוכן מתוך הרכב, נכנס לבית ופגש בנאשם 2, כשהוא מחזיק עמו את הנשק בלא רשות על פי דין להחזקתו. נאשם 2 מסר לסוכן את הנשק, הסוכן לקחו ונכנס לתוך הרכב, ונאשם 2 נשאר בביתו.

בהמשך, עקב מחלוקת שנתגלעה בין נאשם 2 לסוכן על מחיר הנשק, החזיר הסוכן לנאשם 2 את הנשק ועסקת הנשק לא יצאה אל הפועל.